גל נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

בפניי תביעה של התובע אשר קיבל פיצוי חלקי מחברת הביטוח לאחר שרכבו נפגע ע"י רכב אשר היה מבוטח ע"י חברת הביטוח והאחריות לתאונה חלה על המבוטח. סכום של 482 ₪, המהווה חלק משכ"ט השמאי אותו שילם התובע במלואו לשמאי בסך 982 ₪, לא נכלל בפיצוי, וכן לא נכללו סך של 50 ₪ הוצאות אגרת ביהמ"ש.

חברת הביטוח שילמה רק חלק מהפיצוי לתובע ועל כן הוא מבקש את ההפרש כמפורט בפסקה הראשונה.

לעניין שכ"ט השמאי – נתן ביהמ"ש המחוזי ברת"ק 2799-12-08 מפי כב' השופטת ברכה בר-זיו, פס"ד אשר אומר כדלקמן: "...לאור הנחיות משרד האוצר אגף שוק ההון ביטוח וחסכון, זכאי מבוטח להחזר תשלום ששילם לשמאי עם המצאת חשבונית מס כדין...".

יש לציין כי בימ"ש זה העיר והדגיש בלא מעט פסקי דין את הנטיה של הרבה מאוד שמאים להפריז בשכר הטרחה ולנצל את מצב המצוקה והמועקה בו נמצא בעל הרכב/התובע, ולקבל ממנו מלוא שכר טרחתם המופרז.

לאור פסק הדין המנחה של ביהמ"ש המחוזי הנ"ל, אין מקום להפחית משכר הטרחה של השמאי במידה והוא שולם ע"י התובע/בל הרכב גם אם הוא מופרז. אין לדידי כל ספק כי שכר הטרחה שנקבע בתיק זה ע"י השמאי הוא מופרז ביותר אך מאחר והשמאי אינו בעל דין, אין ביהמ"ש יכול להורות לו להחזיר הסכום לתובע. אך ביהמ"ש קובע בצורה ברורה כי מן הראוי בנסיבות בתיק זה, כפי שפורטו ע"י נציג הנתבעת, כי השמאי יפחית שכר טרחתו ויביאו לשכ"ט ראוי, תקין ומתאים לנסיבות ויחזיר הסכום ששולם לו ביתר לתובע. אין ספק כי 20% מסכום הנזק אשר לא היה גדול מלכתחילה מהווה קביעה בלתי סבירה לחלוטין של שכר הטרחה, במיוחד בנסיבות תיק זה (השמאי, המוסך נמצאים בנהריה).

כמו כן הנני קובעת כי הוצאות המשפט אשר הוצאו ע"י התובע בתיק זה בסך של 50 ₪ ישולמו ע"י חברת הביטוח.

לפיכך, אני מקבלת את התביעה וקובעת כי על הנתבעת לשלם סך של 532 ₪ לתובע תוך 30 יום מהיום שאם לא כן ישא סכום זה הוצאות ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

הנני מורה לחברת הביטוח להעביר פסק דין זה לידי הנהלת איגוד השמאים.

ניתנה והודעה היום א' אדר תש"ע, 15/02/2010 במעמד הנוכחים.

זהבה קאודרס-בנר, שופטת

הוקלד על ידי: חני טננבאום התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: